עד כמה הרגש מעורב בנדל"ן
נכסי דלא ניידי או בקיצור נדל"ן, נשמעים לרוב האנשים כ-4 קירות עם/בלי מרפסת/גינה.
בפועל מעורבים שם הרבה יצרים, תשוקות, רצונות, צרכים וחלומות.
השבוע פגשתי בחור שהוא חלק משמונה יורשים של דונם וחצי בתל אביב. המשפחה מפוצלת וכבר שנים במלחמות על חתיכת האדמה. מצד אחד המחירים עלו ב-10 שנים האחרונות והם הרוויחו ומצד שני העלות של העו"ד במשך 10 שנים אכלו לא מעט מהרווח.
המלחמות הם את מי אבא אהב יותר ומי אהב את אבא יותר וכיון שכנראה אין תשובות ברורות לשאלות האלה הכול עומד כבר 10 שנים.
לכמה מהקוראים היקרים, דירה = ביטחון = מעמד סוציו אקונומי, למרות שרובה שייכת לבנק ואינה מצביעה כלל על אלה.
לכמה מכם יש חלום על איך הבית העתידי שלהם יראה? מה יהיה בו? היכן הוא יהיה ממוקם?
לכמה מכם הרווקים או רווקות שרוצים להתחתן בית = משפחה = ילדים?
בקיצור בסופו של דבר בית הוא גם 4 קירות אבל הוא הרבה יותר מזה לרוב האנשים.
הוא משמש כביטחון וכבסיס ל"משפחה אמיתית" וכחלום וכתשוקה וכגורם מריבה (זוגות שמתגרשים, ירושות וכ'ו) וסטטוס ואהבה וביטוי עצמי וחינוך ילדים ועוד הרבה יותר מזה.
רק מתווך שמבין את המשמעות של כל אלו ללקוחות שלו יוכל באמת למצוא עבורם את הבית שהכי מתאים להם כרגע.
מי עדיין חושב שנדל"ן זה רק 4 קירות? שירים את ידו...
בהצלחה לכולנו!